עתיד התעשייה
"היום צריך 80% מיומנויות ו-20% ידע"
סמנכ"לית משאבי האנוש בצ'ק פוינט, סיגל גילמור, דיברה בפאנל בכנס עתיד התעשייה בישראל על מה שהיא מחפשת בבוגרי אקדמיה כיום. לדבריה: "אנחנו מגייסים אנשים סקרנים שיודעים ללמוד לבד. אנחנו צריכים שהאקדמיה תוציא את הסטודנטים כסניורים, כי אנחנו כבר לא מגייסים ג'וניורים"
"אני יצור היברידי כי הייתי 20 שנה בתעשייה וחזרתי לאקדמיה. אני מלמדת בינה מלאכותית ויש לי דוקטורט בזה. המודל המוכר לא קרס. הוא השתנה, ויש דברים במודל לשיפור ויש דברים לשימור. כן, אנחנו חייבים להכניס לתוך מערכי הלימוד שלנו הרבה יותר יישומיות. זה אומר שאנחנו חייבים לדבר על חשיבה ביקורתית, אבל זה חייב להיות בקונטקסט", כך אמרה ד"ר נאווה שקד, מומחית AI במכון הטכנולוגי חולון HIT, בכנס עתיד התעשייה של כלכליסט ומכון טכנולוגי HIT, חולון.
"חייבים להביא הרבה יותר אנשי תעשייה שילמדו באקדמיה. ראיתי איך פרויקטים נעשים בצורה הוליסטית. אצלנו יושבים אנשים יחד, חייבים לדבר באותה שפה של התעשייה. אם אני מדברת על שימור, אני לא מאמינה בלשפוך את התינוק עם המים. הנושא התיאורטי חשוב. סטודנטים בקורס שלי רואים גל קול ויודעים לזהות אותו. אני פונה לתעשייה שתגיד לנו מה היא צריכה, ואנחנו צריכים יחד איתכם להגדיר מה צריך".
בפאנל שעסק בקשר בין האקדמיה לשוק התעסוקה, בהנחיית עומר כביר מכלכליסט, השתתפו לצידה של ד"ר שקד גם אבי סלמון, מנהל החדשנות של אינטל ישראל, יניב ינקוביץ, מנהל פיתוח בכיר במרכז הפיתוח של SAP בישראל, וסיגל גילמור, סמנכ"לית HR בצ'ק פוינט.
סיגל, מה חסר לכם באנשים שיוצאים מהאקדמיה ומגיעים לצ'ק פוינט?
גילמור: "אני בתעשייה כל חיי, ולימדתי הרבה שנים באקדמיה, אז אני קרובה לנושא הזה. מבחינת צ'ק פוינט, אנחנו כבר לא מגייסים מה שגייסנו פעם, כי אנחנו פחות צריכים ג'וניורים. גם אני, שלימדתי באוניברסיטה, המהות שלי הייתה: תלמדו ותבואו עם המטרייה. אני מאמינה שזה בסיס חשוב. עם זאת, אנחנו מגייסים היום אנשים סקרנים שיודעים ללמוד לבד ושתהיה להם יכולת גבוהה של השגת הידע. אנחנו צריכים חשיבה רוחבית וביקורתית, וצריכים את כולם — מנהלים עם בסיס איתן של ידע, אבל זה בזכות הכישורים שהופכים אדם טוב למצוין. היום אנחנו צריכים שהאקדמיה תדרוש מהסטודנטים מה שאנחנו דורשים מהם — ללמוד לבד. בעבר זה היה 80% ידע ו-20% מיומנות, והיום זה הפוך. פחות חשוב ידע, יותר חשובות מיומנויות".
אבי, לפני חמש שנים אמרו לנו ללכת ללמוד מדעי המחשב, להקים סטארט-אפ ולעשות אקזיט. למה ללמוד היום מדעי המחשב? את כל מה שלמדתי אני יכול לעשות עם קלוד. עדיין צריך את האקדמיה בעולם של היום?
סלמון: "אני מוביל חדשנות באינטל ישראל, אבל אני גם מהנדס. הילדים שלי שואלים אותי למה ללמוד ומה ללמוד. באקדמיה אנחנו מארחים מאות דיקנים ששואלים אותנו בדיוק את השאלה הזאת. יש לי תחזיות מעולות לגבי העבר, אבל לגבי העתיד אנחנו קצת מתקשים. התשובות מגיעות מהשטח. לפני חודש עשינו האקתון לטכניון. נתנו להם אתגרים של תוכנה. אבל מה קרה? היו כמה שהתחמקו ולא עשו את המטלה, ואחד מהם כתב לאחר מכן פוסט מדהים. הוא אמר שהוא התחמק מהעשייה והגיע למקום 15. הוא כתב: 'לא היה לי סיכוי להיות יותר גבוה, כי מי שלקח מקומות יותר גבוהים היו החבר'ה שלמדו והסתקרנו, והבנתי למה לא מספיק לכתוב פרומפטים'. חלק גדול ממה שאנחנו מחפשים אצל מהנדסים זה את הידע, אבל גם את היכולת ללמוד לבד. אז למה להתחיל ללמוד? כי גם כשעושים פרומפטים, ונגיד שהבינה המלאכותית מושלמת, ההבדל הוא בתקרה שנשארה צפופה מאוד, והערך האמיתי נראה אצל אנשים שיש להם הבנה למקצוע, והם מביאים גם ידע פילוסופי וקוראים ספרים. לילדים שלי אני אומר: 'לא בטוח מה ללמוד, אבל ברור שצריך ללמוד. אין שאלה'".
יניב, השאלה הכי מהותית כרגע היא איך ללמוד. לאור התפתחות ה-AI, איך אתה חושב שצריך להכשיר את דור העתיד שיהיה רלוונטי בעוד שלוש-ארבע שנים כשהוא יסיים לימודים?
ינקוביץ: "ב-SAP בחרנו באנשים הטובים שלנו לעשות להם שיפט בידע שלהם. אני מצפה מהעובדים שלי שידעו ללמוד מהר. שידעו איך לעשות פרומפטים וידעו איך להבין את הקוד. הדבר השני זה חשיבה ביקורתית. הצ'אט טוב כי הוא נותן תשובות מהירות ובביטחון מלא. אבל אני יצאתי לטייל באירופה ושאלתי את הצ'אט איך הטיול, והוא אמר לי שזה טיול קצר, ובפועל הבנתי שהוא דיבר שטויות. ואתה מבין שאתה צריך להיות ביקורתי. גם באקדמיה צריך אנשים ביקורתיים. דבר נוסף — זו ראייה מערכתית. אני רוצה גם מהעובדים שלי וגם מהאקדמיה שתהיה להם ראייה מערכתית, שכל התחומים ידברו אחד עם השני. באקדמיה הייתי נותן פרויקט רב-תחומי כבר מההתחלה. האקדמיה צריכה לעבור מהקניית ידע להקניית יכולות, ללמד להיות ביקורתי, לעבוד עם בינה מלאכותית".
ד"ר נאווה שקד הוסיפה בהקשר זה כי במכון הטכנולוגי חולון מקפידים שהסטודנטים יעבדו בצוותים ויפתרו בעיות. "בשנה הבאה נלך לבית ספר בחולון של אנשים עם לקויות למידה, ונקנה לא לתלמידים אלא למורים מיומנויות. יש לנו פרויקט עם בית חולים אברבנאל — אנחנו הולכים לשם, מכירים את האקו-סיסטם ופותרים בעיות לקהילות שיש להן שוני מקהילות רגילות. ככה אנחנו יכולים לפתח אותם ברמה אנושית ופרונטלית".
אבי סלמון הוסיף: "אנחנו מאמינים במולטידיסציפלינריות ובמודלים לתעשייה. אומרים לנו: תקלטו סטודנטים לסטאז', ואני אומר — 'אולי המהנדסים שלי בעצם מאחור?'. המסע יכול להיות משותף, האקדמיה יכולה לבוא אליי ויחד נעשה פרויקטים משותפים. זה יכול לעשות שינוי בכלכלה, ויכול לתת לכולנו זוויות ראייה שונות לגמרי".
לדברי סיגל גילמור, "אנחנו צריכים שהאקדמיה תוציא את הסטודנטים כסניורים, כי אנחנו כבר לא מגייסים ג'וניורים. המסר שלי לאקדמיה: אנחנו צריכים להפוך את כל מה שאמרתם עד היום. היום צריך 80% מיומנויות ו-20% ידע. הילדים שלי שסיימו את האוניברסיטה ומועסקים כג'וניורים בתעשייה אומרים לי שלא מלמדים אותם ולא עוזרים להם. ואני אומרת: 'מצוין, תלמדו לבד. חשיבה רוחבית היא חשיבה ביקורתית'".
